כל אחד מאיתנו מנסה להיות פחות מעצבן בתחבורה ציבורית, אבל יש כמה שאני מוכן ללכת ברגל בכדי שהם לא ילכו יותר בחיים.
- מלחמת העולם השניה:
"נהההגגג תפתחחחח נהגגגג תפתעעעעעחחחחח!!!!!!!" מה קרה אחי, התחנה הבאה זו לא אוושויץ. תרפה חבוב. תרפה.
- TMI!
מחקרים מוכיחים, שמאחורי כל אדם שקט יושבת בחורה שמדברת עם חברה שלה בטלפון כל כך חזק, שאחרי נסיעה של רבע שעה אתה כבר יודע איך קוראים לה, מה היא אכלה לארוחת ערב ולמה האוכל מתעכל טוב יותר אחרי שהיא אוכלת ביז'בז'
- במקום הנכון בזמן הנכון:
"יוו! מה הסיכוי לפגוש דווקא אותך?" איזה כיף, ברור שאתה יכול לשבת לידי ולדבר כל הנסיעה על דברים שהתחמקתי מהם ב4 שנים האחרונות ו173 סמסים
- המתפרס:
זה שלי, זה שלי, זה שלי וזה שלי. לא, זה לא מה שהיטלר אמר על אירופה, ולא מה שבן גוריון אמר על המדינה – זה הערס התורן ששולח גרורות בצורת ידיים, רגליים, אשכים ותיקים לכל המושבים מסביבו. שמעת על מונית יא רובוטריק משומש?
- שונטל בעיר הגדולה:
שונטל היקרה, זו שמחזיקה אייפון 9S עם תיק של לואי ויטון, קובעת (בצרחות עם גיחוך אפילפטי) עם אחותך בטל' למסעדת שף אבל כסף למונית, לאאאאאאאא
- אמא יקרה. לא לי.
אז את אמא שעולה עם הילד שלה, סבבה. אז הוא בוכה כאילו כנראה שבאמת אושוויץ באמת התחנה הבאה, אז את לא יכולה להסתכל עליו במקום לצחקק עם רוזה בטלפון יא זבל, שמעתי איך עקצת את שמחה במסעדה עם הטיפ
- המעכב:
ההוא שעולה עם שטר של 200 לנסיעה עירונית. כאילו ממש חיפשת שטר של 500 כדי לעכב עוד קצת. אמן העודף שלך יילך לרב קו.
- המעכב 2:
ואם זה אתה (ואז כמובן זה בסדר גמור כי אצלך זה שונה), אז הנהג הזבל שמשאיר אותך לעמוד לידו כל הנסיעה כי "שיכנסו עוד אנשים יהיו לי מטבעות לתת לך אז חכה כאן נשמה". נוסע איתו הביתה לחכות למשמרת הבאה. :(
- כמה נוח אתה?
אתה עייף? סבבה, מה דה פאק גרם לך לחשוב שזה בסדר להישען עליי כאילו אנחנו אחוקים בהישרדות? זוז לצד השני יא מזיל קצף
- מפני שיבה, תבכה
ולפעמים הנסיעה ממש סבבה, אין פרחות או ערסים, אין תינוקות או אנשים שחופרים, אבל פתאום עולה איש מבוגר. ובנינו, למרות שאתה בטוח תקום בשבילו – לפעמים ממש היה בא לך פשוט לשבת.
טוב חלאס, נודר שאהיה פחות כועס, אהבתם? תעקבו אחרי, לא אהבתם? תקבלו את הכסף שלכם חזרה. :(
פייסבוק
גוגל+
טוויטר
גוגל פליי
אפסטור